שישי אחר הצהריים מוקדש לחברים. יש כאלו שאומרים עליי שזה "סבב" קבוע.
אז במסגרת "הסבב", מנהג שענת ואני משתדלים לטפח הוא הליכה בקרית ביאליק בערב שישי, סוג של צעידה (ובהתאם לכותרת של הכתוב, אז נחפור קצת: למה סוג של... נו כי אנחנו לא תמיד מבצעים את זה בקצב שראוי לקרוא לו צעידה).
מיותר לציין, שמעמד "הצעידה" הוא מעמד מצוין להשלמת פערים ולשיחת חולין. על אחת כמה וכמה אם בשבוע שעבר לא התאפשר לנו לקיים את המנהג. השיחה של היום סבבה באמת על הא ועל דא: על "מה חדש" ועל העבודה, על התוכניות לשישי ועל התוכניות לשבת, על מה שבינו לבינה, ובינה לבינו, ובינו לבין האקסית ובין האקסית לבין הלא יודע כבר מי. וגם מילה על ארץ נהדרת שסוגרת היום עונה.
חלק מהשיחה גם העמיק באופיין של בחורות. על בנות שיש להן אופי של בנות (ותודה לדביר) ועל בנות מסתחבקות - בנות שהן גבר-גבר (במובן החיובי כמובן). אפשר לסכם ולומר שבאמת חפרנו היום.
אבל השיא הגיע ממש לפני הסוף. בשיחה על מערכות יחסים וגם על שירה ומשוררים שבמהלכה קפץ לנו לפתע הביטוי האנגלי: Out of the blue . ולפתע הבזיק בפניי: אינני בטוח אם אומרים Out of the blue או Out of the bloom . ענת ניסתה לשכנע ולאמר ש- Out of the blue נשמע סביר יותר כי השמיים כחולים וזה מבטא לכאורה "משהו שהפתיע וקפץ מהשמיים". דרך אגב, ולמי שלא בטוח גם כן, אז בדקתי: אכן אומרים Out of the blue אולם עדיין אינני בטוח לגבי המקור לביטוי.
השיחה המשיכה ונסובה סביב השאלה הבאה: מה הסיכוי שיש עוד מישהו בעולם שתוהה ברגע זה ממש ומתבלט על הצורה הנכונה לביטוי: Blue או Bloom ועוד נסובה והמשיכה: מה הסיכוי שאותו אחד שמתלבט חושב שיש עוד מישהו שמתלבט בדיוק כמוהו, ומה הסיכוי שהוא לובש כתום ומה הסיכוי שהוא צועד ומה ומה ומה...
אין ספק - זו היתה חפירה עמוקה ביותר. אבל זה גם מה שעושה את שיחות החולין לטובות כל-כך. אתה יכול לדבר כל-כך הרבה, על מה שאתה רוצה ועל מה שלא, ולא ללכת לאיבוד ולא להתעייף ואם אתה מתעייף אז אתה יכול פשוט להפסיק. מעין תרפיה למוח.
ובנימת סוף העונה של ארץ נהדרת:
מממ... יאללא... מממביי
לילה טוב
ושבת שלומממ...
אז במסגרת "הסבב", מנהג שענת ואני משתדלים לטפח הוא הליכה בקרית ביאליק בערב שישי, סוג של צעידה (ובהתאם לכותרת של הכתוב, אז נחפור קצת: למה סוג של... נו כי אנחנו לא תמיד מבצעים את זה בקצב שראוי לקרוא לו צעידה).
מיותר לציין, שמעמד "הצעידה" הוא מעמד מצוין להשלמת פערים ולשיחת חולין. על אחת כמה וכמה אם בשבוע שעבר לא התאפשר לנו לקיים את המנהג. השיחה של היום סבבה באמת על הא ועל דא: על "מה חדש" ועל העבודה, על התוכניות לשישי ועל התוכניות לשבת, על מה שבינו לבינה, ובינה לבינו, ובינו לבין האקסית ובין האקסית לבין הלא יודע כבר מי. וגם מילה על ארץ נהדרת שסוגרת היום עונה.
חלק מהשיחה גם העמיק באופיין של בחורות. על בנות שיש להן אופי של בנות (ותודה לדביר) ועל בנות מסתחבקות - בנות שהן גבר-גבר (במובן החיובי כמובן). אפשר לסכם ולומר שבאמת חפרנו היום.
אבל השיא הגיע ממש לפני הסוף. בשיחה על מערכות יחסים וגם על שירה ומשוררים שבמהלכה קפץ לנו לפתע הביטוי האנגלי: Out of the blue . ולפתע הבזיק בפניי: אינני בטוח אם אומרים Out of the blue או Out of the bloom . ענת ניסתה לשכנע ולאמר ש- Out of the blue נשמע סביר יותר כי השמיים כחולים וזה מבטא לכאורה "משהו שהפתיע וקפץ מהשמיים". דרך אגב, ולמי שלא בטוח גם כן, אז בדקתי: אכן אומרים Out of the blue אולם עדיין אינני בטוח לגבי המקור לביטוי.
השיחה המשיכה ונסובה סביב השאלה הבאה: מה הסיכוי שיש עוד מישהו בעולם שתוהה ברגע זה ממש ומתבלט על הצורה הנכונה לביטוי: Blue או Bloom ועוד נסובה והמשיכה: מה הסיכוי שאותו אחד שמתלבט חושב שיש עוד מישהו שמתלבט בדיוק כמוהו, ומה הסיכוי שהוא לובש כתום ומה הסיכוי שהוא צועד ומה ומה ומה...
אין ספק - זו היתה חפירה עמוקה ביותר. אבל זה גם מה שעושה את שיחות החולין לטובות כל-כך. אתה יכול לדבר כל-כך הרבה, על מה שאתה רוצה ועל מה שלא, ולא ללכת לאיבוד ולא להתעייף ואם אתה מתעייף אז אתה יכול פשוט להפסיק. מעין תרפיה למוח.
ובנימת סוף העונה של ארץ נהדרת:
מממ... יאללא... מממביי
לילה טוב
ושבת שלומממ...
